בלשית בכל מחיר/ אליה אדירי
בשבת בבוקר ,החלטתי שאני רוצה להיות בלשית!
חברתי הטובה ואני, החלטנו להיות הבלשיות של בית ספר...
הכנו מחברת עם שמנו: ליבי ולולה הבלשיות מספר 1!
לולה צעקה בבית הספר "לכל מי שיש בעיה שיבוא לכיתה ה2 נפתור לכם את הבעיות בכל מחיר! "
המתנו בציפייה בכיתה, ולפתע מופיע דניאל, ילד מ ו1 ,ניגש אלינו בפרצוף לחוץ והתחיל לספר לנו את בעיתו: "כאשר דלת הספרייה נסגרת אני מתחיל לשמוע רעשים מפחידים מאוד"
לולה ואני ישר אמרנו בלי היסוס אנחנו נעזור לך...!
בטוח? זה יכול להיות מסוכן...
לולה ואני ענינו באותו הזמן, בלשיות בכל מחיר...
לאחר שיום הלימודים הסתיים, הגענו הביתה והודענו להורינו: "הלילה אנחנו הולכות למתנ"ס!!! נספר לכם אחר כך על מה המאומה"
לקראת הערב, התארגנו ויצאנו לכיוון הספרייה. למזלנו היתה בספרייה פעילות לילה, אז הצטרפנו ואכן דניאל צדק נכנסנו ללחץ, עזבנו את הפעילות והתחלנו לחפש: התחלנו לצעוד לכיוון הרעשים... כאשר הגענו לפתע נתקלנו בדלת...
ניסינו לפתוח בשקט בשקט את דלת המחסן,אך הדלת הייתה נעולה!
לא ידענו מה לעשות... פשוט נכנסנו לפאניקה.
כעבור 5 דקות 1... 2... 3... לולה מה נעשה? אינני יודעת, ענתה בבהלה לולה.
אני רק יודעת שהגענו לאזור המוזיקה. בואי ננסה למצוא רמזים לפתיחת הדלת,
טילנו במסדרונות ומצאנו שיר בכל מדף!
ליבי, את לא מאמינה מצאתי את התקליט הזה בכל מדף, גם אני...עניתי.
בואי נחזור ביחד על שמות התקליטים, כמו בסרטי אגדות!! לולה! מה? דברי יותר בשקט... אה סליחה.
"השמיים קרירים הסופות דוהרות לשחקים האופק עולה תיתן לי את הדרך .."
לפתע נפתחה לה התיבה הקטנה מעל הארון, לולה בואי נלך לראות מה זה...
כאשר הגענו ראינו מפתח, לקחנו אותו ושמנו בכיס של לולה, ידענו שהינו צריכות לרוץ משם במהרה.
שהגענו ליציאה, מדריכתנו הייתה שם ושאלה" לאן נעלמתן?" מלמלתי בשקט: "הלכנו לראות איזשהו ספר....." ואז? שאלה, נעלמתם לנו... שתקנו, לא רצינו לחשוף את חקירתנו הראשונה.
המדריכה המשיכה ואמרה: "פעם הבאה עליכן לבקש רשות לפני שאתן נעלמות כך, לילה טוב בנות.
למחרת בצהריים, חברותי ואני דיברו על פעילות חדשה שיש בספרייה! נוגה אמרה "אני אלך לפעילות הזאת שמעתי שהיא נקראת מציאת הלבבות. עדיין אינני יודעת מה זה אומר אבל נשמע מגניב"
לולה ואני אמרנו : איזה מגניב נשמח להצטרף, נועה אמרה זה בשעה 17:00! לולה ואני רצנו לכיתה ואז.... לולה הסתכלה עלי במבט מפוחד. "ואם נמצא משהו מסוכן, מה נעשה ? ואם,ואם ואם.... לולה! את צריכה להבין שאנחנו חייבות להיות אמיצות! לולה אמרה ליבי מה נראה לך יש שם ? אינני יודעת .
בשעה 17:00
הגענו לספרייה והתכלנו ללכת לכיוון הפעילות, לולה סימנה לי בעינייה כי אנו צריכות להתחיל לחפש את מקור הרעש, לחשנו לנוגה........ נוגה נוגההה..... מה? אנחנו צריכות ללכת.
לאן? שאלה נוגה. ליבי תגידי לה את, אמרה לולה. אוקי... אנחנו צריכות... לראות איפה השירותים כן השירותים.
"טוב אבל תחזרו מהר אוקיי " אמרה נוגה.
נכנסו שוב לאזור המוזיקה והתחלנו לחפש ראיות ואת מקור הרעש מאתמול. יש לנו מפתח אין סיכוי שאין לנו עוד רעיונות והגענו לקצה חוט !
ליבי... מה נעשה ? שאלה לולה. אני חושבת ששמעתי צעדים!!! לפתע הצעדים נשמעו קרוב אלינו, לולה ואני לא ידענו מה לעשות למזלנו היה שם שולחן גבוה ועליו מפה פרחונית ארוכה, רצנו במהרה לתחתית השולחן והינו מאוד מכווצות , היו שם שני אנשים, אחד מהם אמר: "אנחנו חייבים למהר אחרת כולם יגלו את סודנו"
פתאום, שקט! האנשים המסתוריים עזבו את החדר. רצנו במהרה וחזרנו לפעילות עם נוגה.
קצת מבוהלות, קצת לא מבינות מה בדיוק קרה, חלומנו להיות בלשיות לא צלח. הבנו שלמרות הרצון לעזור לדניאל מכיתה ו'1 לא באמת יכולנו לדעת מהן הרעשים שהפחידו אותו עד מאוד.
לולה ואני........ הלכנו לגלידריה השכונתית והתנחמנו בגלידת תות טעימה והעלנו רעיונות לגבי ההרפתקה החדשה.
