סוער בכינרת

תקציר:
~ מאחורי האבן ראיתי בברור קצה זנב שחר ודק. "בוא נלך מכאן. אני לא מסתבך עם נחשים." ~ "זה מוטי", הוא אמר מיד. "זה הגבה שלו, זה האף שלו. ואלו הנעלים שלו. אתם לא תבלבלו אותי". ~ איזו בעיה יכולה להיות בקפסת שמורים מרקנת?" ~ "מה פתאום הוא תולש מודעות במו ידיו? נניח שהמודעות מרגיזות אותו, ונניח אפלו שהן אינן חקיות. אין לו עוזרים שיעשו זאת במקומו?" ~ הכינרת סוערת והלב של אליהו סוער לא פחות... (...) -- מהכריכה האחורית.

עותקים