חלונות אור : בשבי מלכת בהוטן

תקציר:
חלונות אור - בשבי מלכת בהוטן אִמָּאלֶ’ה, אֵיפֹה אֲנִי נִמְצֵאת?” לֵאָה פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ פַּעַם וְעוֹד פַּעַם, מְנַסָּה לְהִתְנַעֵר מֵהַחֲלוֹם, אֲבָל הַחֲלוֹם לֹא עָזַב אוֹתָהּ. הִיא נִמְצֵאת בְּחֶדֶר מְפֹאָר, עַל מִטַּת אַפִּרְיוֹן, וּמֵהַחַלּוֹן הַמְּקֻשָּׁת נִשְׁקָף נוֹף שֶׁל הַר גָּבוֹהַּ שֶׁפִּסְגָּתוֹ מֻשְׁלֶגֶת וְנוֹגַעַת בָּעֲנָנִים. “תְּנַחֲשִׁי אֵיפֹה אַתְּ נִמְצֵאת”, שָׁאֲלָה אוֹתָהּ גִּילָה בַּ’חֲלוֹם’. “גִּילָה, אֵיךְ נִכְנַסְתְּ לַחֲלוֹם שֶׁלִּי?!” לֹא הֵבִינָה לֵאָה. “תִּצְבְּטִי אֶת עַצְמֵךְ, וְתִרְאִי שֶׁזֶּה לֹא חֲלוֹם, זוֹ מְצִיאוּת”, אָמְרָה גִּילָה בְּקֹצֶר רוּחַ. לֵאָה צָבְטָה אֶת עַצְמָהּ. “אִמָּאלֶ’ה, זֶה לֹא חֲלוֹם… אֵיפֹה אֲנַחְנוּ?” “אֲנַחְנוּ כַּנִּרְאֶה בְּאַרְמוֹן “קַן הַנְּשָׁרִים'”, הֵשִׁיבָה גִּילָה בְּקוֹל שָׁקֵט. אָכֵן, זֶה לֹא הָיָה חֲלוֹם, אֶלָּא מְצִיאוּת בַּלָּהוֹת, שֶׁגִּילָה וְלֵאָה לֹא הִצְלִיחוּ לְהָבִין אוֹתָהּ. גִּילָה וְלֵאָה מוֹצְאוֹת אֶת עַצְמָן בִּבְּהוּטָן, לְצַד בַּתְיָה בַּת כִּתָּתָן. הַאִם בַּתְיָה הַשּׁוֹנָה וְהַשְּׁקֵטָה, הִיא אָכֵן יוֹרֶשֶׁת הָעֶצֶר שֶׁל בְּהוּטָן? מָה קָרָה בִּתְאוּנַת הַמָּטוֹס הַקַּטְלָנִית שֶׁהִכְחִידָה אֶת מִשְׁפַּחַת הַמְּלוּכָה, וְהַאִם לְבַתְיָה יֵשׁ אוֹיֵב מְסֻכָּן הַמִּתְנַכֵּל לָהּ? מִי הוּא הַבּוֹגֵד הָרוֹדֵף אֶת מִשְׁפַּחַת הַמְּלוּכָה, וְהַאִם בַּכְּפָר הַנִּדָּח תַּשִּׂיג אוֹתָם יָדוֹ שֶׁל הַבּוֹגֵד? וְהָעִקָּר אֵיךְ נַעֲרָה הַגְּדֵלָה אַרְמוֹן מְלָכִים, עוֹזֶבֶת אֶת בֵּיתָהּ וְאֶת מִשְׁפַּחְתָּהּ כְּדֵי לִהְיוֹת בַּת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה? חַלּוֹנוֹת אוֹר בְּשֶׁבִי מַלְכַּת בְּהוּטָן-סֵפֶר חָשׁוּב לַחַיִּים, הַמְלַמֵּד כֵּיצַד לָתֵת תְּחוּשָׁה נוֹחָה לְמִי שֶׁשּׁוֹנֶה מֵאִתָּנוּ. חַלּוֹנוֹת אוֹר בְּשֶׁבִי מַלְכַּת בְּהוּטָן-מִצְטָרֵף לְסִדְרַת ‘חַלּוֹנוֹת אוֹר’ הַסִּדְרָה הָאֲהוּבָה בְּיוֹתֵר עַל הַיְּלָדוֹת. -- מהכריכה האחורית.

עותקים