אבק וזהב

תקציר:
צעקה מתגלגלת מאחורי אוזניו: אף אחד לא צעק אותה, היער ממש משיך ושובה ה את כולם בקסמו, אבל עור התוך שלו רועד. לא צריך גרון בשביל לצעוק, צריך רק לב שמשתולל כמו למו, הסוס המלכותית, שגם הרוכבים אורווה נים לו د המנוסים ביותר חששו ממנו. הוא ילד בלי בית, הוא גור נטוש, ילד רחוב הוא תולש עוד עוד ענפים דקים, מכו כה באמצעותם בגזע פעם אחת ת כזו ושוב פעם כזו, עד שנ שעשרות עלים נכנעים ומתפזרים מעל ראשו ועל כל צדדיו. רוח לא נושבת. הלילה נוצץ ומתהדר בכוכביו, והירח מלא. הענפים עבים ודקים - מתפתלים מעליו. מבקשים להיות לו למגן, רוצים לחמול, רוצים ללחוש לו ולעטוף, כמו שאבא עטף, כמו שהיו עיניו של אבא מלאות באהבה ותחינה. אבל התחינה הזו מכה בו, ואף שאין הרוח מכה בענפים - הוא מכה בהם, דופק בכל הכוח, עד שנגמרר רת לו הרוח בתוכו. ר הוא זורק את הענף הרחק הרחוק, ככל שידו משגת, ומתיישב מותש על הארץ. הספר 'אבק וזהב' מכיל בתוכו עלילה חדשה המתחילה ונגמרת בספר עצמו חלק מן הדמויות הפועלות מוכרות מן הספר האהוב 'זירת הקולוסיאום'. -- מהכריכה האחורית

עותקים